הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח הקטנת חזה
- דימום מוגבר הנובע כתוצאה מפגיעה בכלי הדם התת-עוריים – רק במקרים קיצוניים, מצב כזה יצריך ביצוע ניתוח שמטרתו עצירת הדימום במקורו וניקוז צבר הדם הקיים (המטומה).
- נמק-עורי (בעיקר באזור הפטמה והעטרה) – נובע מפגיעה באספקת הדם הסדירה לפטמה ולעטרה (מנותחות מעשנות מצויות בסיכון גבוה יותר לתופעה נדירה זו). במקרים המסובכים יותר, יידרש ניתוח לשחזורן של העטרה והפטמה, שלאחריו, לא תהיה למטופלת אפשרות להניק.
- זיהומים – בשל תנאי הסטריליות הקפדניים אשר נקוטים כיום במרפאות ובבתי חולים, סיבוך זה הפך לנדיר. זיהוי מוקדם של התחלת זיהום מאפשר טיפול באמצעות מריחת משחות אנטיביוטיות מקומיות או באמצעות מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. לעיתים נדירות מאד, מחייב הזיהום אשפוז וקבלת אנטיביוטיקה דרך הוריד.
- עיוות בצורתן של הפטמות או א-סימטריה של החזה – מקרים כאלה עלולים להתרחש למרות המדידות, הניסיון והמיומנות של הרופא המנתח. במרבית המקרים, הא-סימטריה היא קלה, ולא תורגש אלא אם כן מחפשים אותה.
- הצטלקות יוצאת דופן – תכונות החלמת העור של המטופלת הינן, במרבית המקרים, תוצאה של נטייה גנטית. במידה וידועה נטייה כזו, יש ליידע את הרופא המנתח עליה בטרם הכניסה לניתוח. בכל מקרה, חשוב לזכור, כי מאחר ומראן הסופי של הצלקות מתקבל תוך פרק זמן של חצי שנה עד שנה לאחר הניתוח, יש להמתין בסבלנות עד לקבלת המראה הסופי.
- כאבים לאחר הניתוח – מאחר ו"כאב" הינו תחושה סובייקטיבית, לא ניתן לצפות את הופעתם של כאבים. במרבית המקרים, מדובר בכאבים שאינם חורגים מגדר רמות הכאב הממוצעות לניתוח, ושיכוכם באמצעות משככי הכאבים המומלצים על ידי הרופא המנתח וצוות המרפאה פותר את הבעיה.
- הצטברות נוזלים – לעיתים קרובות, במהלך הניתוח עצמו יוחדר נקז בכל צד של החזה. נקז זה לא יוצא על ידי הרופא, כל עוד כמות ההפרשה הניגרת ממנו עולה על כמות מסוימת. במרבית המקרים, די בנקז זה על מנת למנוע את הסיכון להצטברות נוזלים.
- סיכונים שהינם תוצאה ישירה של ההרדמה המלאה – כמו כל ניתוח המבוצע בהרדמה מלאה, גם ניתוח הקטנת חזה עלול לסכן את המטופלת ולחשוף אותה לסיכונים הללו. יש לציין, כי מחקרים מוכיחים שעישון מגביר את הסיכון לסיבוכים בהרדמה, ולכן, נהוג להורות על מטופלות מעשנות להפסיק לעשן כשישה או ארבעה שבועות לפני ביצוע הניתוח ופרק זמן דומה גם לאחריו. הנחיה זו תקפה לכל סוגי הניתוחים, אלקטיביים ושאינם כאלה.
כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים?
בפגישת הייעוץ המתקיימת בין המטופל לרופא המנתח, לאחר שנקבע סוג הניתוח המתאים לנתוני המטופלת, יסביר הרופא ויפרט את מהלכו של הניתוח, ההחלמה ממנו, התוצאה המצופה וגם את הסיכונים האפשריים הנלווים אליו. על מנת להפחית את מרבית הסיכונים, חשוב מאד לספק לרופא את מקסימום האינפורמציה הרפואית, ההיסטוריה הרפואית משפחתית, רגישויות ידועות, מחלות ותרופות שנלקחות באופן קבוע או נלקחו בשנה שלפני הניתוח (למשל, רואקוטן). שפע אינפורמציה זה יאפשר לרופא לתת את תשומת הלב הנאותה וההולמת לכל סיבוך אפשרי, על פי הנתונים הרפואיים של המטופלת.
